דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי
כניסה
הסתר תפריט
תכניות העשרה
אלטרנטיבי
אמנות
חברה ותרבות
חינוך מוסיקלי
חינוך סביבתי
חקר ומדע
טכנולוגיות מתקדמות
מחול ותנועה
מיומנויות חיים
מילים וסיפורים
ספורט
עם וארץ ישראל
פיתוח חשיבה
צילום וידאו וקולנוע
שפות
תאטרון ודרמה
מודלים נוספים
header right

השתלמות חנוכה 2017 השתלמות חנוכה 2017

השתלמות חנוכה 2017
הרשקוביץ מיכאלי מיכל
מדריכים
 
 
רעננה
גני ילדים; יסודי
השתלמות חנוכה 2017
"ממוח לכוח" על הקואורדינציה עם מארק ורטהיים
 מהי קואורדינציה? המילה היא מלטינית ופירושה "סדר פעולות". למשל, אם נזרק כדור
אלי מה אני עושה? מושיט יד, רגל, זז...
 מרק ורטהיים ערער את היסודות עליהם אנחנו עובדים עם ילדים, כל אחד בענף
הספציפי אותו הוא מלמד.
 יש 2 סוגים של קואורדינציה:
1 . בין אישית – משחקי כדור, א.לחימה. למשל.
2 . אישית – ריקוד, שחייה.
קואורדינציה בין אישית – השטח מוגדר, אנחנו לא רואים את התמונה
השלמה }כלומר את כל המשתתפים{, לזוז לפי התנועה ולא לפי הכדור.
נקודות לציון:
 תורת האימון החדשה מציינת ששינון תנועתי אינו חשוב בגיל הצעיר, הילד גם ככה
כבר בוחר מספר תנועות אותם הוא יעשה ובכל השאר הוא כמעט ולא ישתמש. השינון
ללא הכנסת שינויים שקיימים במשחק/תחרות אינו מכין את המתעמל לזמן האמת בו
הדברים הם דינמיים ומשתנים כל הזמן. מומלץ לצאת מהמונוטוניות של האימון
ולעשות אימון דינמי ומשתנה. שחקן/מתחרה שיש לו יותר קואורדינציה, משמע הוא
יכול לקבל החלטות ולקרוא מצבי משחק משתנים, הוא מתחרה שחווה פחות לחץ
מנטלי בזמן אמת ומקבל החלטות טובות יותר בזמן המשחק.
 מגיל 5 עד גיל 14 צריך לעבוד על הבסיס הקואורדינטיבי . רק החל מגיל 14 והלאה
ניתן לעבוד על סיבולת וכוח ספציפיים.
 אחת הבעיות אצל ילדים כיום היא שהם לא מצליחים לווסת את הכוח שלהם. רוב
הפעמים אנחנו עובדים על כוח דרך העיניים, אבל וויסות נכון של הכוח צריך להיות
מבוסס על תחושה, על פרדיקציה }חיזוי{. שחקן כדורסל שזורק עונשין צריך להצליח
לקלוע לסל גם בעיניים עצומות.
 חשוב לעבוד עם הילדים על אימוני תחושה ולא רק דרך העיניים, לכן יש לבצע תרגילים
עם עיניים סגורות. אימון עם עיניים סגורות יכול לעזור בנוסף גם להתמצאות במרחב
}לא ראייה מרחבית{. יש לשאול את המתאמן האם יודע איפה הוא נמצא במגרש
ולהכניס למיומנויות פשוטות עומק ותחושות נוספות, למשל: מסירה וכדרור בעיניים
עצומות. כל מתאמן צריך דברים אחרים. כאשר אנחנו מאמנים 20 ילדים באותה הדרך
זה יתאים אולי ל 2 מתוכם ולאחרים האימון יהיה פחות אפקטיבי.
 באירופה מתייחסים לשיווי משקל כחלק מהקואורדינציה. שמירה על שיווי משקל בנויה
משלושה מרכיבים: האוזן התיכונה, המערכת שנמצאת במוח הקטן והתחושה העמוקה
שנוצרת של יציבה. ילד בעל יכולות קואורדינטיביות, צריך להיות מסוגל לקפוץ על רגל
אחת לפחות 20 פעם וגם לבצע קפיצות בסיבוב מבלי לאבד שיווי משקל.
 מה מאפיין שחקן אינטליגנטי? מה המרכיב של אינטליגנציה גופנית? מתאמן
אינטליגנטי יודע לתקן את עצמו כאשר הוא טועה. אנחנו צריכים לעזור לו כמאמנים
להיכנס למצבים בהם הוא יכול לטעות כי שם הוא יכול ללמוד. זוהי תכונה נרכשת
ואפשר לאמן אינטליגנציה של מתאמנים. צריך בהתחלה לנתב את המתאמן בעזרת
המדריך ולאט לאט לתת לו לטעות ולתקן לבד. המרכיב הקואורדינטיבי הכי חשוב
הוא התאמה לשינויים. באימון חשוב לגרום לספורטאים לקבל כמה שיותר החלטות
בעצמם על מנת שיוכלו להתנסות, לטעות וללמוד להבא.
 על פי תפיסתו של דר' ורטהיים, עבודה בזוגות אינה רלוונטית בימינו. לדבריו, באירופה
כל התרגולים עוברים למעגלים. למשל: במקום תרגול של מסירה בזוגות, עומדים
במעגל ומתמסרים. מאתנו כמורים נדרש לייצר עניין אצל הילד. ילד שהמורה ינסה
להכתיב לו משהו מהתחלה ועד הסוף יאבד עניין. למשל: מתן משימה לילד שבה הוא
כבר מכיר ויודע את כל השלבים מתחילתם ועד סופם, יגרום לו לאבד עניין. חשוב מאד
שנוציא את הילדים מאזור הנוחות ונאתגר אותם באתגרים חדשים. מומלץ להשתמש
בפחות מלל באימון וקביעת מטרות אלא להתנסות בתרגילים עם כמה שפחות מלל.
אם המתאמן לא יצליח לעמוד בביצוע התרגיל, יש לתת לו תרגיל אחר, כתיקון, שיעזור
לו להצליח בביצוע ויסייע לתחושת ההצלחה שלו. העולם בו גדלים הילדים כיום הוא
עולם חזותי ולא מילולי!!
 אמנם, לכל אחד אינטליגנציה משלו אבל החיבורים במוח זהים. כאשר אנחנו משלבים
בין הזיכרון במוח הגדול לבין המוח הקטן, משמע בין הגופני והשכלי, היכולת של
המתאמן משתפרת. בבניית אימון צריך לאמן את המוח בדיוק כפי שמאמנים כל דבר
אחר כמו סיבולת לב ריאה וכל מרכיב גופני שרוצים לשפר. חשוב שבאימון 80% מתוכו
יתמקד בקואורדינציה 20% מתוכו יתמקד בעבודה ממוקדת ענף.
 ילד שמתקשה בעבודה קואורדינטיבית, צריך לעזור לו ולאפשר לו מקום לתרגול
גדול של קואורדינציה, אחרת לא ירצה לעסוק בספורט וכתוצאה מזה יכולות
להיווצר לו בעיות פסיכולוגיות ומנטליות המובילות לבעיות חברתיות כמו גם
להשמנה.
 איך מיצרים מוטיבציה פנימית אצל ילדים להתאמן? נותנים להם להמציא תרגילים
על פי העקרונות הבאים:
1 . יצירת גירוי בקרב הילדים כך שאחרי האימון הם ירצו להמציא תרגילים וללמוד
בצורה הטובה ביותר.
2 . לתקן טעויות בצורה אחרת- לומר לילד מה הייתה הטעות שלו ולא להסתפק
בלהגיד לו שהוא טועה. רק כך הוא יזכרו את ההערה ויוכל ליישם אותה.
3 . לפי היחידה הבינ"ל לספורט הישגי ) 2015 ( על המורים לשלב את יסודות
הכושר הגופני )תנועתיות/גמישות, קואורדינציה, מהירות, כוח וסיבולת( עם
קואורדינציה מאחר והדבר תורם לפיתוח הספורטאי.
* מאוד חשוב לפתח אצל ילדים תנועתיות וגמישות.
ניתן לקרוא עוד ולהתעמק באתר האינטרנט:
gym.com/11_c_link_01.htm-http://www.oco